דופק הוא הכינוי להתכווצות והתרחבות קצבית של עורק באמצעות זרימת דם על ידי הלב. באמצעות הדופק ניתן לבדוק את מספר פעימות הלב בדקה, כלומר את קצב הלב.

ניתן להרגיש את הדופק בעורקים הקרובים לעור. הדופק הסטנדרטי של מבוגר (גיל 8+) במצב מנוחה הוא 60-100 פעימות לדקה, של ילדים (גיל 1-8) הוא 80-120 פעימות בדקה ושל תינוקות (גיל0-1) – 100-120 פעימות.

הדופק מושפע מנפח הפעימה של הלב – כמות הדם שמזרים הלב בכל פעימה – ומכמות הדם שהלב צריך להזרים בדקה – תפוקת לב. במצב מנוחה, על הלב להזרים בדקה אחת את כל כמות הדם שבגוף, בממוצע – 4.5 ליטרים אצל אישה ו-5.5 אצל גבר. בזמן מאמץ, פעילות גופנית, התרגשות או פחד, על הלב להזרים יותר דם על מנת לספק יותר חמצן לשרירים, ולפיכך הדופק עולה.

אצל ספורטאים, אשר מתאמנים דרך קבע במצב של דופק מהיר, שריר הלב מתפתח וגדל, וכך גם גדל נפח הפעימה של הלב ובהתאם יורד קצב פעימות הלב במצב מנוחה. ערכי דופק במצב מנוחה לספורטאים נעים סביב ה-60, וכך גם לאנשים אשר שומרים על כושר גופני גבוה. במאמץ אצל אדם ממוצע תפוקת הלב גדלה עד פי 6 מהתפוקה הרגילה.

מישוש דופק בעורק החישורי

בדרך כלל מודדים את הדופק בעזרת מישוש העורק החישורי (“רדיאלי”) בקרבת שורש כף היד או בעזרת מישוש העורק התרדמני בצוואר. לעתים תרים אחר דופק באתרים אחרים בגוף כדי להתרשם מאספקת הדם לאזור. למשל, מישוש העורק השוקתי האחורי באזור הקרסול לשם קבלת ידיעה על זרימת דם תקינה לגפה התחתונה.

במדידת דופק בעזרת מישוש העורק החישורי מניחים שתי אצבעות בין גיד השריר כופף שורש היד החישורי (הגיד הבולט ביותר בקדמת האמה) לגידי האגודל הסמוכים לו (באזור שורש האגודל) ולוחצים בעדינות על המקום עד שמאתרים את הפעימות (ראו תמונה). אין למדוד בעזרת האגודל שכן גם בו ניתן לחוש פעימות, והבדיקה עלולה להיות מוטעית. לחישוב מספר פעימות הלב בדקה מונים 15 שניות ומכפילים את התוצאה בארבע, או שמשתמשים בשיטת מנייה והכפלה אחרת על פי הנוחות ולפי רמת הדיוק הנדרשת (ככל שזמן המנייה ארוך יותר כך התוצאה מדויקת יותר).אצל תינוק המדידה מתבצעת בעורק הזרוע שחולף בחלקה הפנימי של הזרוע באותו אופן שמתבצעת המדידה אצל מבוגר. בהחייאה מודדים דופק בעורק התרדמני שנמצא בצוואר.

נפח פעימה:

נפח פעימה (באנגלית: Stroke volume) הוא נפח הדם המוזרם על ידי הלב במחזור פעימה אחת דרך העורקים. נפח זה שווה לנפח החדר השמאלי של הלב במצב ריפיון שריר הלב, כלומר לאחר הרפייתו, המכונה דיאסטולה, פחות נפחו לאחר התכווצות שריר הלב, סיסטולה. אצל אדם מבוגר נפח הפעימה נע בין 75 ל-155 סנטימטר מעוקב.

נפח הפעימה, אם כן, מושפע ישירות מגודל החדר השמאלי ומהלב כולו, ומיכולת ההתכווצות של שריר הלב. מדדים אלו מושפעים בעיקר מאימון אירובי, אשר מצריך מהלב אספקת דם גבוהה יותר לשרירי הגוף הפועלים וכך דורש פעילות מאומצת יותר של שריר הלב, המשפרת את ביצועו ויכולת התכווצותו וגורמת לגידולו המכונה היפרטרופיה (hypertrophy).

נפח פעימה גדול עוזר לעיסוק בפעילות גופנית והכרחי במיוחד לפעילות ממושכת כגון ריצות ארוכות, שחייה ממושכת ועוד. לכן, מדד זה הוא מכריע בסבולת לב ריאה, אחד המרכיבים של הכושר הגופני. אדם בעל כושר גופני גבוהה וסבולת לב ריאה טובה, יש לו גם נפח פעימה יותר גדול מאשר אדם שלא עוסק בפעילות גופנית או לאדם שמקצועו היא פעילות אנארובית, כמו ריצת מאה מטר.

לנפח הפעימה השפעה על הדופק, בין אם במצב מנוחה או מאמץ. לאדם עם נפח פעימה יותר גדול יהיה דופק נמוך יותר מזה של אחר, בזמן ששניהם באותה דרגת מאמץ. הדבר נגרם מכך, שאם נניח שעל הלב של שניהם להזרים אותה כמות דם לגוף ביחידת זמן נתונה, הלב שכל פעימה שלו מזרימה יותר דם, יפעם פחות פעמים על מנת להגיע לאותה מכסה כמו של הלב הקטן יותר.

למחלות מערכת הדם יכולות להיות השפעות על נפח הפעימה, לדוגמה: יתר לחץ דם גורם ללחץ מוגזם על דפנות הלב וכתוצאה מזה מרחיב אותו; בניגוד להתפתחות תקינה של שריר הלב, מצב זה מוביל לשריר חלש ודליל, שיכול לגרום לבעיות בתפקודו במהלך הזמן.

סְבֹלֶת לב-ריאה (נקראת גם סבולת ארוכת טווח או סבולת קרדיו-וסקולרית):

היא היכולת של המערכות המרכזיות (מערכת הלב וכלי הדם, מערכת הדם, מערכת הנשימה והעצבים) לתמוך בפעילות מתמשכת, בעיקר בזו המפעילה את קבוצות שרירי השלד הגדולות, לאורך זמן. זמן פעילות ארוך דורש אספקת חמצן וגלוקוז וסילוק פסולת הנוצרת במהלך הפעלת השרירים.

סבולת לב ריאה היא אחד מתוך ששת מרכיבי הכושר הגופני הנחשב כחיוני ביותר לשמירה על בריאות האדם ועל כושרו הגופני הכללי. היא מהווה את יכולתו של האדם להתמיד בפעילות גופנית לזמן ממושך. אנשים המעוניינים להיות ספורטאים צריכים לשפר מרכיב זה.

סבולת לב ריאה היא יכולתו של הגוף לקלוט כמויות גדולות יותר של חמצן מהאוויר במינימום זמן במהלך פעילות מאומצת, ולהעבירו באמצעות הדם לכל התאים הצורכים אותו. בו זמנית התאים מפרישים חומרי פסולת המועברים חזרה על ידי הדם למערכות אחרות בגוף ונפלטים החוצה. במילים אחרות, בזמן פעילות גופנית עובדות מספר מערכות הפועלות בצורה משולבת. חולשה או רפיון של איבר אחד במערכת יגרמו לחולשה גופנית כללית. חולשה גופנית יכולה להתבטא בעייפות, כאבי ראש, סחרחורת, בחילה וסימנים אחרים.

סבולת לב ריאה תורמת לגוף: שיפור זרימת הדם, חיזוק שרירי הלב, הנמכת דופק מנוחה, זירוז תהליכי התאוששות, ירידה בלחץ הדם לנורמה, עלייה ברמת ה-HDL במקביל לירידה ברמות ה-LDL, ירידה במשקל ועוד.

בנוסף, הוכח מדעית כי אנשים בעלי סבולת לב ריאה גבוהה יותר, חולים פחות במחלות לב וכלי הדם מאשר אנשים בעלי סבולת לב ריאה נמוכה יותר.

סבולת לב ריאה ניתן לשפר על ידי מאמץ גופני מתון לאורך זמן, כמו ריצה מתונה, שחיה, הליכה מהירה (ג’וגינג), קפיצה בחבל, ריצה קלה, רכיבה על אופניים (רגילים או נייחים), ירידה ועלייה במדרגות או על גבי שרפרף ,ועוד.

קטגוריות: טיפים
share

השאר תגובה